בעולם השיווק המודרני, הסופרבול נותר האנומליה האחרונה במדיה:

אירוע שבו הפרסומות הן לא רע הכרחי שמנסים לדלג עליו אלא חלק מרכזי (ומהותי) מהמופע.

סופר בול 2026 לא היה שונה מבחינה זו ואפילו העלה את רמת הטירוף לשיאי השקעה חסרי תקדים.

אבל מעבר להוצאה הכספית המטורפת, היו כמה מגמות ופרסומות שבלטו במיוחד.

אז הנה 4 התובנות שלי מהסופרבול של 2026.

1. The Ai Bowl – כשהבינה המלאכותית הפכה מהבטחה ל”Slop”

כ-23% מכלל הפרסומות (15 מתוך 66) עסקו בבינה מלאכותית או נוצרו באמצעותה. מה שהפך את האירוע למה שהמבקרים כינו “The AI Bowl”. אך החדשנות הטכנולוגית לא תורגמה בהכרח להצלחה שיווקית. המקרה של מותג הוודקה Svedka  ייזכר כשיעור כואב: הפרסומת הלאומית הראשונה שנוצרה ברובה ע”י AI דורגה כגרועה ביותר בלילה. אפילו המעורבות של ויקטוריה ג’סטיס לא הצילה את מה שהמבקרים כינו “ההגדרה של סלופ (Slop)” – אנימציה חסרת נשמה, שמהווה את הטיעון החזק ביותר נגד יצירתיות מלאכותית.

לעומת הניסיון הכושל שלSvedka , היו הפרסומות שניסו למכור לנו Ai דווקא הצליחו יותר. דוגמא חריגה היתה חברת Anthropic (היצרנית של Claude) הציגה מהלך אסטרטגי חד כשהיא תוקפת חזיתית את המודל העסקי של OpenAI כשהיא מבטיחה: “פרסומות מגיעות ל-  Ai  אבל לא לClaude. המהלך היה כה אפקטיבי עד שסם אלטמן, מנכ”ל OpenAI, הגיב בטוויטר בטון “עצבני” במיוחד וכינה את הפרסומת “לא ישרה”. הדרמה העסקית הזו הוכיחה שהסופרבול הוא כבר לא רק חלון ראווה, אלא זירת איגרוף של בידול מותגי.

2. The GLP Bowl – המגרש עובר לבית המרקחת

2026 תיזכר כ”סופרבול הGLP-1 , כאשר מותגי פארמה ובריאות שטפו את המסך, כשהם דוחקים הצידה את יצרניות החטיפים המסורתיות. ראינו את Wegovy  עם די-ג’יי חאלד ודני טרחו, את Ro בכיכוב סרינה וויליאמס, ואת Boehringer Ingelheim  שגייסו את אוקטביה ספנסר וסופיה ורגרה לטובת בדיקות כליה.

אך המנצחת האמיתית הייתה Novartis. בפרסומת לקידום בדיקות סרטן הערמונית (PSA), החברה השתמשה במשחק מילים מבריק על עמדת ה-“Tight End” בפוטבול. הם גייסו כוכבים כמו רוב גרונקובסקי וג’ורג’ קיטל כדי לקרוא לגברים “להרפות את ה-Tight End שלהם” וללכת להיבדק. הניתוח השיווקי פשוט: בזכות הומור רלוונטי וקישור ישיר למוצר (“Linkage”), נוברטיס הצליחה לייצר אימפקט שפרסומות הטכנולוגיה הקרות רק יכלו לחלום עליו.

3. הפחד מהמכונה: אסטרטגיית הנטרול של אמזון

אמזון בחרה להתמודד חזיתית עם החרדה הציבורית מהשתלטות הטכנולוגיה. בפרסומת ל-Alexa+ בכיכובו של כריס המסוורת‘, המותג השתמש בסאטירה שחורה על הפחדים האנושיים ממכונות שמנסות לחסל אותנו. המסוורת’ מגלם דמות הפרנואיד שחושד שאלקסה מנסה להטביע אותו בבריכה או למחוץ את ראשו עם דלת המוסך.

זוהי אסטרטגיה מבריקה של “הומור הגנתי”: הדרך הטובה ביותר של ענקית טכנולוגיה לפרוץ את מחסום החשדנות היא לצחוק על הפחדים יחד עם הצרכן. על ידי הקצנת האיומים לרמה אבסורדית, אמזון מצליחה “לביית” את ה-AI המתקדם שלה ולהפוך אותו מסיכון קיומי למוצר צריכה נגיש ואפילו מצחיק.

 4. חזרתם של האייקונים: הניצחון של הרגש על הגימיק

למרות הרעש הטכנולוגי, חלק מהמפרסמים הלכו על בטוח עם שימוש “מנצח” ברגש ובנוסטלגיה והוכיחו שהקהל עדיין משתוקק לסטוריטלינג אנושי מזוקק.

Budweiser (“American Icons”) המותג חגג את יום השנה ה-150 שלו (כהכנה לחגיגות ה-250 לארה”ב) עם סיפור על סוסי הקליידסדייל ונשר קרח לצלילי “Free Bird”. הפרסומת דורגה בראש מדד ה Ad Meter  מה שמוכיח שנוסטלגיה פטריוטית עדיין מנצחת כל אלגוריתם.

Dunkin’ (“Good Will Dunkin'”)  דוגמה מובהקת לשינוי במודל העסקי של הסלבס. הפרסומת הופקה על ידי Artists Equity  (חברת התוכן של בן אפלק ומאט דיימון), מה שמראה שסלבס הם כבר לא רק “פרצוף להשכרה” אלא היצרנים והבעלים של התוכן. האיחוד של כוכבי הסיטקום של שנות ה-90, בהם מאט לה-בלנק וג’ייסון אלכסנדר, יצר חיבור רגשי ששום AI לא הצליח לשחזר.

סיכום: העתיד שייך לאלו שידעו לתזמר

סופרבול 2026 חשף דיסוננס מרתק: בעוד שהטכנולוגיה והפארמה השתלטו על תקציבי המדיה, הלב של הקהל נשאר עם הסיפורים האנושיים הפשוטים. הלקח למותגים ברור: השימוש בבינה מלאכותית חייב להיות שקוף או לשרת את הנרטיב האנושי. מותג שינסה להחליף את הנשמה ב”סלופ” טכנולוגי יגלה ש-8 מיליון דולר יכולים לקנות זמן מסך, אבל הם לא יכולים לקנות אמון או אהדה.

השאלה היא מה צופן העתיד? האם בסופרבול 2027 נראה חזרה גורפת לצילומים חיים ואנושיים, או שה AI ישתלט על הזירה וילמד איך לגרום לנו לבכות באמת?

מה דעתכם?

איתי