Neuroscience הפך בשנים האחרונות ל Buzz word החם ביותר בתחום המחקר.
היכולת לדעת בדיוק מה קורה במוחו של הצרכן ללא הטיות מראיין/מרואיין הפכה את תחום ה Neuroscience לדבר שכולם מדברים עליו וכולם רוצים שיהיה להם כזה, או לפחות לומר שהם עשו בו שימוש.
אבל תחום ה Neuroscience על נגזרותיו השונות (Eye tracking, Facial coding וכו') מציב גם אתגר לא מבוטל למכוני המחקר וללקוחות ובעוד טכנולוגיות מסויימות מצליחות, אחרות נכשלות כשלון חרוץ.
אבל, כאשר אנחנו בוחנים את בית הקברות הטכנולוגי בתחום המחקר, ובעיקר בית הקברות הפרטי של כל חברה וחברה – ניתן לשים לב שלעיתים ההצלחה (או הכשלון) לא קשורה לטכנולוגיה עצמה אלא לדרך בה חברת המחקר עושה בה שימוש.
במילים פשוטות, ניתן להגדיר את "קו פרשת המים" שבין ההצלחה לכשלון כנקודה בה הטכנולוגיה הופכת מאמצעי למטרה או במילים אחרות השלב בו אנחנו (כחוקרים) מצליחים להשתמש בטכנולוגיה כך שתסייע לספק תשובות נרחבות יותר ולא רק עוד שאלות חדשות.
למה הכוונה?
לרוב, כאשר מנסים ליישם טכנולוגיה חדשה מתחום ה Neuroscience, הדרך הקלה ביותר היא לתת לטכנולוגיה לעבוד באופן מבודד בפני עצמה – לדוגמא, במקרה של Eye tracking, נייצר מחקרים שמתמקדים באספקט זה בלבד ומציגים מפות חום ו Gaze plots למיניהם.
גישה זו קלה ופשוטה, בחזקת "ביקשנו – קיבלנו" - כל מחקר מציג את תוצאות הטכנולוגיה בה עשינו שימוש באותות ובמופתים העומדים לרשותנו ולרוב נשיג את אפקט הרושם הרצוי על הלקוח.
הבעיה בגישה זו (והסיבה בה היא ככל הנראה תוביל אותנו לבית הקברות לכלי מחקר) טמונה בסיבה העיקרית בה עשינו שימוש בטכנולוגיות אלו מלכתחילה.
אנחנו אוהבים טכנולוגיות שונות בתחום ה Neuroscience משום שהן מסייעות לנו להבין מה קורה במוחו של הצרכן באופן אוביקטיבי לחלוטין ושאינו דקלרטיבי. הבעיה העיקרית היא שבכך אנחנו עונים על השאלה "מה קרה?" ולא "למה זה קרה?" או "מה המשמעות?" – ובכך טמון זרע הכשלון הפוטנציאלי.
נסיון של מספר שנים ביישום והטמעה של טכנולוגיות מסוג זה לימדו אותי שנוסחת ההצלחה לשילוב מוצלח וארוך טווח של טכנולוגיות Neuroscience בתחום המחקר הוא ביכולת שלנו להבין מה קרה במוחו של הצרכן (האם הוא ראה דברים מסויימים?) אבל גם מה ההשלכה של כך על הצרכן (האם הבין את המסרים והאם יקנה את המוצר?).
רק מענה על כל השאלות הללו, שרלוונטיות ללקוח, יאפשרו לטכנולוגיה להיות רלוונטית ולשרוד ולא להיות רק גימיק חד פעמי מדליק.
אז לפני שאתם רצים לשלב טכנולוגיה חדשה ומדליקה במחקר הבא שלכם, תשאלו עצמכם: האם הטכנולוגיה החדשה תסייע לכם לקבל תשובות נוספות או שמא תעלה רק שאלות חדשות שאין לנו תשובות עליהן?